פיסטולה - ריפוי

השיבה מהודו קוראים לי שרון ואני אוהבת לקרוא ספרים ולחקור. אני בת 43, גרה בבקעת אונו עם בעלי ושלושת ילדיי המקסימים, ואם זה מעניין מישהו אני גם מהנדסת. לא כל כך יודעת איך להתחיל לכתוב סיפור כל כך ארוך ומורכב. אבל את סיפור הפיסטולה שלי חייבים לספר. הבטחתי לנעמי שאני אהיה המנצחת השלישית שתפרסם את סיפורה בבלוג שלה, ואני מתכוונת לקיים, כדי שכל מי שסובל מהמחלה הזאת שהורסת לגמרי את איכות החיים יוכל לקבל עוד אינפורמציה ועוד זווית ראיה. ואם על הדרך יהיו גם רופאים ועוסקים בתחומי הרפואה שיקראו את הסיפור ויפתחו את הראש והמחשבה לכיוונים חדש, זה בכלל יהיה מעולה. אני מתנצלת מראש – זה יהיה ארוך... לא בגלל שאני חופרת (טוב, גם בגלל זה), אבל בעיקר בגלל שהפרטים הקטנים התגלו בהמשך כחשובים ואפילו קריטיים. אני מבטיחה לשבץ תמונות יפות מהודו גם במקומות לא קשורים במהלך הסיפור, רק בשביל שתהיה לכם אתנחתא אומנותית מהחפירות והקידוחים. למי שלא רוצה את כל הפרטים, יש פרק "השורה התחתונה" בהמשך הקובץ. הסיפור שלי מתחיל בשנת 2014 עם אבצס בישבן. כואב למגע, נפוח, מקשה על הישיבה, ולאט לאט הולך ו