סיפור הניצחון של איתן

אני משתפת כאן בדמעות התרגשות את סיפורו המדהים של איתן. 

לפעמים הבחירה בחיים היא כל כך חזקה שהיא מנצחת הכל. 

לאחר שהרופאים הזהירו את איתן שכנראה הוא צפוי להתמודד עם פיסטולה שתלך ותחזור ותוביל אותו לחיים שלא ניתנים לשליטתו, האיש הזה הוכיח כאן שהכל אפשרי . 

לאחר חצי שנה של מאבק ניצח איתן את הפיסטולה בעזרתו של ד"ר בהט בהודו. 

לרגע אחד איתן לא איבד את חוש ההומור והתקווה שלו, שתי תכונות מדבקות שגורמות לכל מי שפוגש אותו לחייך אל מול החיים.

אני ממליצה לקרוא את הסיפור של איתן. לקרוא ולהפנים את האומץ והנחישות ואת הידיעה שאפשר. אפשר לנצח את הפיסטולה גם אם זה מסע שמתחיל בצעד אחד, בצעד שהוא החלטה ברורה לנצח!

אז קבלו את סיפור הניצחון של איתן:

ב 19 לדצמבר 2018 לאחר 3 ניתוחי אבצס שנפרשו על גבי 10 חודשים, אני יוצא מבדיקת TRUS באחד מבתי החולים הנחשבים בארץ ואני מבין שאני עומד להיכנס לעולם של אי וודאות וסבל אינסופיים. למחרת בבוקר אני מגלה את הפוסט של נעמי שרון ומיכל המלאכיות של הפיסטולה ואני שולח לנעמי את המייל הבא:

"שלום נעמי, קראתי את מה שכתבת וזה מאוד דיבר אלי. אני בן 45 וחווה את האירוע החוזר של אבצסים כבר 3 פעמים במשך עשרה חודשים. כעת לאחר בדיקת TRUS,שאני מטיל ספק במקצועיות ובתמונה הברורה שהיא מספקת, אני מבין שיש פיסטולה במעורבות של שרירים ומאוד חושש מניתוחים ארורים שישאירו אותי עם בעיה לא נעימה. קראתי את מה שכתבת וקראתי קצת על הרופא הזה. האם את יכולה לשתף אותי בתהליך עצמו , בהתארגנות פה בארץ לפני הנסיעה? העלות של הדבר הזה? איך ההחלמה כעת – האם אפשר לומר שהטיפול באמת פותר את הבעיה? מאוד אשמח אם תוכלי להשיב לי או אפילו בטלפון. אני באמת סובל מאוד מהדבר הזה וזה לא חיים ככה. אני גם עצמאי ונמחקה לי שנה שלמה עם סבל מבוכה הסתרה ובעיקר הביטחון שלי שזה לא יפתיע אותי במקום ובזמן הלא נכון...אודה לך מאוד אם נוכל לדבר במייל או בטלפון. תודה. איתן קריאף. "

לא חלפו עשר שניות ועל הצג של הסמרטפון מופיע מספר נייד שאני לא מכיר. אני עונה ובקו השני נמצאת נעמי. "ההחלמה שלך מתחילה עכשיו – אל תחשוב פעמיים סע להודו פגוש את ד"ר בהט ותירפא מהפיסטולה שלך ותקבל את החיים שלך בחזרה".

את הרגע הזה אי אפשר לשכוח. מילים שנתנו לי המון כוח והבנה שאני עומד לעשות את הדבר הכי נכון כדי לנצח את הפיסטולה אחת ולתמיד.

אני פותח מייל חדש ושולח לד"ר בהט מגילה קטנה ומשתף אותו בסיפורי התחת שלי ומצרף תמונות צילומים מסמכים וכל חומר שמבחינתי יכול היה לסייע לרופא להבין מה מצבי.

המייל מהרופא לא איחר להגיע:

" come to Bangalore 3 month I will take care of you, don’t worry"

שלושה שבועות לאחר אותו יום אני נוחת בבנגלור ומתחיל את מסע ההחלמה שלי שהתארך ל 6 חודשים ויוכתר כסיפור הניצחון הארוך ביותר בהיסטוריית מטופלי ד"ר בהט האגדי.

אז מאיפה מתחילים אם לא מההתחלה.

שמי איתן, אני בן 45 נשוי ואבא ל 3 נסיכות מתוקות בנות 9, 10 ו 13 אני ואשתי עצמאיים ועובדים יחד בתחום הלוגיסטיקה והשילוח הבי"ל. החיים שלנו מאוד דינמיים ומלאי אתגרים כל יום מחדש.

הסיפור שלי התחיל בדצמבר 2017. זה התחיל בכאב באיזור פי הטבעת בהתחלה חשבתי שמדובר על טחור פנימי או חיצוני וניסיתי את הטיפול השמרני של הנרות והמשחה, אבל במקום הטבה במצב אני מרגיש שהכאב הולך ומתגבר מידי יום ובשלב מתקדם יותר הופיע גם חום גבוה וצמרמורות והכאב הופך לדי משתק מבחינת היכולת ללכת או אפילו לנשום עמוק. בשלב הזה לאחר שביקרתי אצל 2 כירורגים שאחד טען שמדובר על פיסורה והשני על טחור פנימי, הגעתי לפרופסור די מוכר שמייד אבחן כאבצס פראנלי גדול שיש לנקז בדחיפות. הוא צייד אותי בהפנייה דחופה למיון, ושם לאחר בדיקה רקטאלית שלחו אותי לבדיקת סי.טי ונמצא כי יש לי אבצס פראנאלי מסוג פרסה. אפסס גדול ועמוק מאוד עם שני פתחים בשעה 6 ובשעה 9. מייד העלו אותי לאשפוז במחלקה. נשארתי בצום והמתנתי לניתוח שלי. לאחר כ 14 שעות, בשעות הקטנות של הלילה הגיע הסניטר וגילגל אותי בעגלה לחדר הניתוח. בוצע ניקוז בהרדמה כללית בשני מקומות והשאירו "פינרוז" שזה סוג של גומי מכל פתח של האבצס כדי שינתב את ההפרשות. אני רוצה לציין שלאחר הניתוח הם מדביקים מדבקה ענקית שלדעתי מיוצרת גם עבור הדבקות מטוסים. ההסרה של הדבר הזה תולשת את העור ואני זוכר שאפילו הרופא שביצע ביקורת גער בצוות וציין שהדבר אינו הכרחי. בכל אופן, לאחר הניקוז הרופאה שניתחה אותי פנתה אלי ואמרה: "קח בחשבון שלדברים האלה יש נטייה לחזור". ברור לגמרי שהדחקתי את ההערה הזאת והעדפתי להתרכז בהחלמה בידיעה שסיימתי עם הדבר הזה ואמנם יחלפו כמה חודשים עד שאחזור לעצמי אבל  מה שלא יהיה היה ברור לי שאני לא רוצה לחזור שוב לתרחיש הזה! ההחלמה בבית הייתה כחודשיים עם המון תחבושות מטונפות והמון שטיפות אחרי כל יציאה. מצב לא נעים ולא נוח ובעיקר הצורך להיות בבית או קרוב לבית כדי לא להיתקל בצורך להתפנות ללא היכולת להישטף מייד לאחר מכן. לאחר 3 חודשים החורים החלו להצטמצם ולהיסגר. בביקורת אצל הרופא במרפאות חוץ הרופא ציין שמדובר על אפסס גדול ועמוק מסוג פרסה והוסיף:"אנחנו לא אוהבים את האבצסים מהסוג הזה" ונקווה שהדבר לא יחזור או שהפתחים לא ייפתחו אחרת כנראה שיש פיסטולה. במאי 2018 הכאב והנפיחות חזרו, שוב פניתי לכירורג של קופת חולים , שוב הפנייה למיון, שוב בדיקה רקטלית ושוב אבצס פראנלי – לשמחתי רק עם פתח אחד. אושפזתי ונותחתי בפעם השנייה שוב בהרדמה כללית. אותו תרחיש של החלמה וחבישות והפרשות ושטיפות ועוד חודשיים בבית ובעיקר חוסר נוחות ובטחון איך להתמודד מראש עם ההחלמה מהרגע שכבר אפשר לצאת מהבית.  לאחר מאי 2018 רציתי להאמין שזהו זה ולא אצטרך להתמודד עם זה יותר אך לצערי באוקטובר 2018 שוב הופיעו כאבים ממש חזקים וחום גבוה עם צמרמורות שהזכירו את האבצס פרסה הראשון שחוויתי. ניגשתי שוב לכירורג של קופת חולים שטען שמדובר על זיהום קל ולא על אפסס. היום אני מבין שמרוב שהפיסטולה הייתה עמוקה לכירורגים אין את היכולת לעלות על זה בבדיקה רקטאלית רגילה אלא רק באמצעות סיטי או אם.אר.אי. הרופא שיחרר אותי הביתה עם הפניה למיון במידה והחום ימשיך לעלות. זה היה ביום שישי ובשבת שלמחרת הכאב היה בלתי נסבל ופיניתי את עצמי בפעם השלישית שוב למיון בבית החולים. בבדיקה גם הרופאים ציינו שהם לא מרגישים אפסס אך כדי להיות בטוחים שלחו אותי לבצע סי.טי. בתוצאות שוב נמצא אבצס פראנלי עמוק וגדול מסוג פרסה ושוב העלו אותי לניתוח והשאירו אותי עם סטון שעבר דרך שני פתחי האבצס לצורך  ייבוש מיטבי של ההפרשות. חשוב לציין שביין ניתוח לניתוח הייתי מטופל ומלווה ע"י אחד הפרופסורים הכי נחשבים בעולם הכירורגיה בארץ. מה שמכונה "פרופסור בעל התמחות על של הרקטום" ששלח אותי לבדיקות אם.אר.אי שלא הראו פיסטולה, ולכן הקו המנחה היה שאולי מדובר בעור שנסגר לא טוב לאחר הניתוחים ומייצר קולקציה תת עורית של הפרשות שמצטברות כל פעם מחדש ומייצרים אבצס שיש לנקז. לאחר הניתוח השלישי הפרופסור טען שעלי לבצע בדיקת TRUS שזה אולטרא סאונד טרנס רקטלי. המתנתי כחודשיים והגעתי לרופא שנחשב לאחד הטובים בארץ. הבדיקה היתה מאוד לא נעימה, כואבת וגם הרגשתי שהרופא נלחם ולא מבין מה הוא עושה. הוא כל הזמן ציין שקשה לו לראות בגלל שיש דלקת ושהוא כן רואה פיסטולה....לאחר מכן ישבנו יחד והוא ציין שיש פיסטולה אבל ממש לא רצינית והיא אמנם מערבת שריר אבל באופן מאוד מינורי. חשוב לציין שבסוף הבדיקה הרופא לא נתן לי שום דיסק, שום צילומים או סריקות. הדבר היחידי שקיבלתי זה דף בודד עם פסקה לקונית שבה הרופא מציין מה שהוא ראה או מה שהוא חושב שיש. באותו רגע היה ברור לי לחלוטין שכל הכתבות שקראתי על פיסטולה, וכל ההרצאות ששמעתי ביוטיוב בכנס רופאים היו נכונים בהקשר של החשיבות של הפענוח הרדיולוגי לפני שבאים לנתח חולה פיסטולה. איך אני אמור להגיע לרופא המנתח עם חתיכת דף A4 שמה שכתוב בה לא משקף שום דבר ממה שקורה אצלי שם באיזור התעלה האנאלית, איך הרופא אמור להיכנס, איפה הוא אמור לחתוך? הבדיקה התקיימה ב 19 לדצמבר וביום שלמחרת קמתי בתחושה שאני לא מוכן לקבל את מה שקרה לי בבדיקה הזאת ואני איך אומרים "הולך לאכול אותה"!!! חיפשתי ברשת בדיקת TRUS פרטית ואיכשהו התגלגלתי ומצאתי את הפוסט של נעמי שרון ומיכל רייך, חלוצת הפיסטולות שהביאה לארץ את הבשורה והכירה לנו את ד"ר ראמש. אני לא יכול לתאר איזה התרגשות מילאה אותי. מייד יצרתי עימן קשר וקיבלתי המון ביטחון ואמונה והתחושה שמילאה אותי הייתה שיש פתרון ואני הולך להחלים מהמחלה הארורה הזאת. שמחתי לגלות שבמקביל ישנם עוד שני ישראלים, אורי וארז, שתכננו נסיעה לאותה מטרה. יצרנו קשר והתחלנו לקדם את הדברים ביחד. כששוחחתי עם אורי וארז הכול התחבר והסתדר לי. פתאום המבטים הנבוכים של הרופאים בארץ, הבדיקות החובבניות, הנקודות החשובות שהפנמתי כתוצאה מביקור באתרים והאזנה להרצאות על מורכבות הפיסטולה ועל הקריטיות שבבדיקה רדיולוגית חשפו לפני תמונה עגומה ואסון גדול מאוד שאני מצליח להתרחק ממנו . יצרתי קשר עם ד"ר בהט במייל שהשיב לי מייד ושאל מספר שאלות בסיסיות ובסופן כתב לי:

 COME TO INDIA FOR 3 MONTHS!  ופחות מחודש לאחר מכן, ב 14 לינואר 2019 נחתתי בהודו מלווה באשתי המדהימה שליוותה אותי בחודש הראשון בדרך להחלמה.

המפגש הראשון עם ד"ר בהט היה בקליניקה שם הוא מבצע את הבדיקה הראשונית ומצייד בהפניות לבדיקת ה TRUS , ומרשם למגוון תרופות אירוודיות שיש להתחיל לקחת לפני ובמהלך הטיפול. הרופא לחלוטין מבין ומודע לכאב לתסכול לחששות ולפחדים ולהתלבטויות שמגיעים עם המחלה הארורה הזאת, הוא יודע על הכאב הפיזי ועל ההחלמה הגעגועים וההקרבה של כל אחד מהנשמות שמגיעות אליו במובן האישי והוא פועל מתוך שליחות ומחויבות אישית לכל מטופליו!

בדיקת ה TRUS אצל ד"ר שנקר  מתבצעת במכון "הופקינס ממוריאל" שנמצא כ 30 דקות נסיעה מהקליניקה. מדובר על קליניקה צנועה ומאורגנת להפליא עם חדר המתנה וכסאות ישיבה. הפקידה קוראת בשם. נכנסים לחדר ומקבלים חלוק. מתיישבים על מיטה והרופא מתחיל בבדיקה. הרופא בוחן ביסודיות ומקריא את התוצאות לאחות שבמקביל מקלידה את הנאמר. הרופא נותן תחושה של בטחון ושליטה מלאה במה שהוא עושה. להבנתי, אצל חלק מהמטופלים הוא מבקש לצאת ולעשות סיבוב הליכה קל ולשוב אליו ע"מ לקבל את התמונה המיטבית של האזור. בתום הבדיקה דוקטור שנקר יושב עם כל התוצאות ומרכיב מיפוי באופן ידני ומדויק להפליא ע"ג רישומים של התעלה האנאלית ובו הוא מציין את מהלך הפיסטולה, את עומק השרירים המעורבים, עומק הפיסטולה, רוחבה, גובהה, מקור הפתח הפנימי ולכל זה מצרף מסמך מפורט באנגלית שמשקף את המיפוי באופן חד ומדוייק. רבות נכתבו על ד"ר שנקר, על המקצועיות שלו על השם העולמי שלו ועל היכולת המופלאה שלו לפענח ולמפות בדיקות אולטראסאונד. אני רוצה לציין עוד נקודה אחת מופלאה אצל האיש. אנחנו הגענו ללא תור מראש אך הדוקטור הסכים לקבל אותנו ולמרות שנאלצנו להמתין מספר שעות הוא ניגש אלי אישית  וכל שפת הגוף שלו משדרת צניעות מוחלטת. הוא התנצל ואיחל בריאות שלמה בחיוך אמיתי שמגיע מתוך הלב. מייד לאחר הבדיקה שבנו לקליניקה של ד"ר בהאט והמתנו לשיחה שבה הרופא מתייחס למיפוי ולמצב הפיסטולה. מדובר על שיחה חשובה שבה למעשה הרופא משתף ומסביר איזה פיסטולה יש לנו בעצם. במידה ובמיפוי יש פגיעה בשריר ניתן לראות לפי הקווים המקווקווים שד"ר שנקר מצייר במיפוי. במקרה שלי הרופא ציין שמדובר על פיסטולה אחורית עמוקה וגבוהה מאוד בצורת פרסה ורק 10% מהמקרים הם כאלה. מסתבר ש 90% מהפיסטולות הן קדמיות ופחות מורכבות לטיפול אך הרופא ציין שעדיין הוא טיפל באין ספור מקרים כאלה והיה מספיק הגון לציין שבמהלך הניתוח הוא יוכל לדעת לפי המצב הקליני מה הולך להיות מהלך הריפוי במקרה שלי. הרופא הקליט את אותה שיחה ושלח לי כדי שאוכל לחזור ולהאזין לנקודות החשובות – חייב לציין שזה מאוד חיזק אותי כל פעם מחדש. בתום הפגישה הרופא שולח לבדיקות דם א.ק.ג וצילום חזה. המעבדה נמצאת כ 10 דקות הליכה ברגל מהקליניקה. הבדיקות מתבצעות ביעילות במקצועיות בעדינות ובאפס כאבים. בהשוואה לארץ תמיד אחרי הבדיקות הייתי נראה כמו בר אקטיבי של מסיבת ערפדים, אך הפעם חייב לציין, שאפילו סימן של לקיחת דם לא השאירו לי. התוצאות מוכנות תוך יומיים וניתן לגשת ולאסוף. הרופא קובע את הניתוח בד"כ באותו שבוע בו מגיעים לבנגלור. ההנחיה היא להגיע לבית החולים   SHOBAלילה לפני בשעה 20:00 ולהתאשפז. הרופא מודיע להם על ההגעה. מבצעים קבלה רגילה ועולים לאשפוז. מדובר על חדרים נקיים ופרטיים ללא שותפים ועם מיטה למלווה. בשלב הזה נכנסת האחות ודואגת להכנות ליום שלמחרת שכוללות פתיחת וריד ורשימת תרופות וציוד לניתוח. עם הרשימה יורדים לבית מרחקת שנמצא בקומת הכניסה ומצטיידים במגש ובו תרופות תחבושות ושלל ציוד נוסף שילווה אותנו במהלך האשפוז. חשוב לציין שחלק מההכנות לניתוח הוא גילוח המקום שמתבצע ע"י אח או אחות מקצועיים ועדינים שחושפים ומנקים את המקום ואיזור החלציים משערות ליום הניתוח. משעה 22:00 נכנסים לצום מוחלט והניתוח מתקיים בשעה 10:00 בבוקר שלמחרת. בחדר הניתוח ממתין ד"ר בהט והצוות הכולל אחיות ומרדים שנותן את זריקת האפידורל. הדברים מתוקתקים בעדינות וביעילות. מייד לאחר האפידורל הרופא מתחיל לעבוד ובתוך חצי שעה לרוב מסיים. הוא ניגש אלי ועודד אותי וציין שהוא מצא את פתח הפיסטולה שהוא יודע ורואה ומבין בדיוק מה צריך לעשות ואותן שאלות ותהיות שעלו בשיחתנו הראשונית הפכו מבחינתו לתמונה ברורה לחלוטין. מחדר הניתוח העבירו אותי חזרה לחדר להתאוששות. ונשארתי ללילה נוסף. אני חייב לציין את המקצועיות של האחיות. לאחר שהשפעת האפידורל פגה היה לי צורך להטיל שתן. ביקשתי סיוע מהאחים היות ועדיין הייתי מסוחרר. באחד הרגעים לאחר שהתפנתי חשתי שאני ממש עומד להתעלף והם סייעו לי לשוב למיטה. האחות מייד ניגשה אלי הביטה בי והחלה ברצף פעולות מהיר ומידי שכלל פתיחת החלון, הפעלת המאוורר, השכיבה אותי על הצד ונתנה לי זריקה קטנה. פנתה אלי ושאלה אם כעת אני מרגיש הקלה וכמו בקסם לא ברור כל התחושה הנוראית הזאת חלפה כאליו ולא הייתה. פשוט מדהים.

בבוקר שלמחרת ד"ר בהט הגיע לראות אותי. בדק שביצעו חבישה כמו שצריך ואישר את שחרורי חזרה למלון. ביקש שאהיה במנוחה ושאגיע לקליניקה להחלפת תחבושות בעוד יומיים. חשוב לציין שהרופא זמין 24/7 לכל שאלה או בקשה. הוא מעודד מחזק ובמידה ויש צורך הוא זמין להיפגש עוד באותו היום.

בשלב זה המשך הטיפול מצריך הגעה לקליניקה על בסיס יומי, לפחות כך אצלי, לצורך החלפת חבישה. החבישה, מה שנקרא "דרסינג" מתבצעת בחדר הטיפולים הקבוע שבקליניקה. בהחלפה שוכבים על מיטת טיפולים קטנה והאח או האחות מנקים את הפצע ומורחים תרופות אירוודיות שונות שמחטאות את הפצע ומעודדות ריפוי ובניית שכבות חדשות של עור, וממלאות את החתך בפדים ספוגים בשמנים מיוחדים. החומרים מעודדים גם את ההפרשות שבתוך הפיסטולה להתנקות החוצה. לרוב החבישה אינה כואבת אך הדבר מאוד משתנה בין מטופל למטופל. עם הרופא נפגשתי בהתחלה פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. הרופא בודקת את הפצע ולפעמים לוקחת דגימה למבחנה ושולח לתרבית ע"מ לבדוק אם מתקיימת אינפקציה או זיהום כלשהו ומצייד באנטיביוטקיה בהתאם. עם אותה מבחנה יש לגשת פיזית לאותה מעבדה הממוקמת כ 10 דקות הליכה מהקליניקה ולמסור בקבלה. התוצאות מוכנות תוך יומיים וניתן להורידן מתוך אתר המעבדה ע"י סיסמא שמקבלים במעמד מסירת המבחנה.

לאחר מספר חבישות הרופא מבצע את החלפת החוט הראשונה של ה"קשאר סוטרא". ה KS היא שיטת טיפול מהרפואה ההודית הנקראת "אירוודה" שמקורה בהודו מ 500 לפנה"ס. היא עתיקה יותר מהרפואה הסינית ומבוססת על רפואת צמחים טבעית. בטיפול בפיסטולה הרופא משלב שיטה מערבית מהכירורגיה הכללית בשילוב השיטה האירוודית ע"י השחלת חוט מיוחד המשוח בתערובת צמחים אירוודים לתוך הפיסטולה/תעלה ובכל החלפה של חוט היא פשוט נחלשת נספגת ונעלמת. השחלת החוט נעשית במעמד הניתוח הראשון וההחלפה מתבצעת לרוב לאחר שלושה שבועות. עד למעמד החלפת החוט הראשונה מגיעים לקליניקה כמעט כל יום לחבישה מה שנקרא באנגלית אוקספורדית "דרסינג". במהלך השבוע עד 10 ימים ראשונים שלאחר הניתוח כמעט ובכלל אין כאבים. לאחר שבועיים כשהמקום מתחיל להחלים גם בזכות החבישות, מתחילים להרגיש קצת אי נוחות ומידי פעם דקירות קטנות. אני דימיתי את זה לאכילות של דגיגונים שהתפתחו לאכילות של דגי דניס 400 גרם ולאחר מכן של לוקוסים קילו מאה...ובמקרה שלי זה הגיע לרמה של עמלץ לבן J .

 החלפת החוט הראשונה לא הכי נעימה ומומלץ לקחת משכך כאבים כשעה עד שעתיים לפני ועדיף לקחת נר. עם זאת, רוב המטופלים שהכרתי הגיעו עם פיסטולות קדמיות פשוטות שהחלפת החוט הייתה קצת שורפת ולא יותר מזה. הנרות נמכרים בכל בית מרקחת כולל בזה שנמצא בקליניקה. הרופא כבר מכיר שהישראלים מבקשים CANDEL. לאחר ההחלפה מומלץ לנוח למספר דקות ולאחר מכן ניתן להמשיך בפעילות הרגילה. חשוב לציין שבשבועות הראשונים שלאחר הניתוח יש להחליף חבישה גם במלון. אני אישית דאגתי לשכבת הגנה על התחתון ולפד גזה שהיה על גבי הפצע עצמו. ישנן תחבושות סטריליות במידות 10 על 10 אך הן נגמרות מהר. ממליץ לרכוש את התחבושות במידות 10 על 20 בעלות נמוכה יותר מזו שבקליניקה ולגזור למידות הרצויות לפני כל החלפה. בהקשר הזה ממליץ , מניסיוני, להצטייד במספרים חדות וטובות מהארץ.

באחת הביקורות הרופא זיהה שישנה קולקציה של מוגלה באחת התעלות ומיד ניגש לנקות ולנקז את אותה הצטברות. לעיתים הרופא מזריק הרדמה מקומית קטנה באיזור הפצע ומתחיל במלאכה. הטיפולים יכולים להתארך ביין 15 ועד 30 דקות ביעילות ובמקצועיות. גם אם מדובר על טיפול לא נעים במיוחד ומלווה בכאבים תמיד ידעתי שזה חלק מהריפוי והרופא יודע בדיוק מה הוא עושה והוא כל פעם מחליש ומנצח את הפיסטולה. לאחר אותו הטיפול הרופא ביקש ממני להגיע אליו כל יום לביקורת כדי לוודא שאין יותר הצטברויות. כלומר, הייתי מגיע בבוקר לחבישה, ובערב לביקורת רופא וחבישה נוספת.

חשוב להבין שהמעקב ואינטנסיביות של הטיפול שמקבלים בהודו לא דומה לשום דבר שמתקיים בארץ. בכל הביקורות והמעקב של הרופא הוא שינה טכניקות וזיהה מוקדים של הפרשות וידע בדיוק מה לעשות כדי לייבש את התעלה. היות והפיסטולה שלי הייתה מורכבת ולא פשוטה, ההחלמה שלי בחודש הראשון הייתה כורכה בכאבים ואי נוחות והמון פחדים ושאלות. כשהייתי משתף את הרופא הוא היה יושב איתי ומסביר לי בדיוק את התמונה. בחודש הראשון המסלול הקבוע שלי היה מהמלון לקליניקה ולמיטה. לא הייתי מרבה לצאת החוצה והעדפתי את המנוחה וההתרכזות בריפוי ככל שיתבקש. באחת הפעמים עלתה שאלה האם עלי לבצע ניתוח נוסף היות ואחת התעלות  האחוריות של הפיסטולה הייתה מפרישה מוגלה ולא היה ברור אם ישנו "שטח מת" שמתקיימת בו קולקציה ואולי נכון יהיה לבצע חתך נוסף במקביל לתעלה ע"מ לקבל תמונה ברורה וגלויה לעין. לאחר שבוע של מעקב שמרני ופולשני הרופא שיתף שהמקום משתפר ולשמחתי הניתוח הנוסף נמנע. בנקודה הזאת כשאני נמצא על מיטת הטיפולים הרופא חייך אלי החזיק לי את היד הביט לי בעיניים למשך 7 שניות ואמר לי שאני אהיה בסדר ושאני בדרך להחלמה מלאה. המבט שלו בעיניים היה כל כך מרגש עמוק ומנחם שכמה דמעות היו פשוט חייבות לנזול ממני. אני לא יודע איך להסביר לכם אבל הרופא הזה פשוט מלאך!

הרופא המשיך לבדוק באופן אינטנסיבי את אותו המקום עד שהיה בטוח לחלוטין שהמקום הנקודתי אינו מהווה יותר איום על המשך הטיפול. מנקודה זו החלפת החוטים הפכה מפעם בשבוע לפעמיים בשבוע כדי להאיץ את תהליך ההחלמה, קיצור ואידוי הפיסטולה.

אבל, בסיפור ההחלמה שלי יש חמישה סוגים של אבל, כנראה שהפיסטולה שלי החליטה לקשור סרט של רמבו על הראש או לשחק אותה שוורצנגר "המחסל" משליחות קטלנית והתחילה לתת מלחמה שהובילה אותי לעוד 4 ניתוחים ובכך סידרה לי 6 חודשי החלמה בבנגלור. כן, עברתי "וואחאד" סיפור מהתחת!!!

הרופא הסביר לי שהטיפול בפיסטולה מהסוג שלי הוא בלתי צפוי ובהתאם לאופן שהפיסטולה מגיבה הוא מקבל את ההחלטות הכי נכונות שיש. בנקודה הזאת אני חייב לציין את החשיבות להתמסר לטיפול לסמוך על הרופא. לתת לו לעשות את ההחלטות ולא להתנצח מולו. הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להביא את המטופל להחלמה מלאה.

הרופא ביקש ממני לעשות TRUS  נוסף ולהגיע אליו באותו היום להתייעצות. ב TRUS  השני ראו בבירור שחלק משמעותי מהפיסטולה חוסל, אך יש נקודה עמוקה ומאוד גבוה מעורבת שריר שעדיין צריך לסיים. הרופא ביקש שאגיע למחרת בבוקר לניתוח שני. הפעם הניתוח התקיים בקליניקה עצמה ולא בבית החולים. הכול עבר בשלום ובערב הרופא הגיע לבדוק אותי ושיחרר אותי חזרה מלון. למחרת בבוקר נפגשתי שוב עם הרופא לביקורת וחזרתי לסבב החבישות.

בשלב זה אני כבר חודשיים וחצי בתוך תהליך ההחלמה בהם אני מגיע לחבישות ולהחלפת חוטים פעמיים בשבוע. אצלי התקיים מהלך שהפצע החלים מאוד מהר אך הפיסטולה עצמה עדיין לא מתה!

הרופא הסביר לי שנצטרך לעשות ניתוח נוסף:

Come tomorrow, small cut don’t worry you will be ok""

למחרת הגעתי שוב לקליניקה ועברתי ניתוח בהרדמה מקומית של זריקות לרקטום. קצת לא נעים אבל נסבל. הרופא מנקז את הפיסטולה, צורב ומשחיל חוטים וסטון במידת הצורך. באחת הפעמים תוך כדי שהרופא מטפל בי הוא פשוט הביע את מה שיש לו על הלב באופן הבא:

"BAADD FISSTUULLAAAA, VERY VERY BAAAADD AND DEEPPPP FISTULLAAA, DOOONT WORRYYY I WILL FINIISSH FISSTUULLAAA YOU WIILLL BEEE OKKKKK - DOONNTT WORRYYY"

כן, בתוך כל הכאב והפחד והגעגועים היו המון רגעים של צחוק מטורף רק מהמחשבה של מה שמתרחש אצלי בתחת ועד לאן הגעתי כדי להירפא מהדבר הארור הזה. כשנמצאים בהודו ועוברים את הטיפול פוגשים הרבה מטופלים מערביים. מאמריקה מקנדה מאירופה וכמובן מישראל. שומעים אין סוף סיפורי זוועה של מה שהאנשים האלה עברו עד שהגיעו לד"ר בהט. בקליניקה הייתה תחושה ש "כולנו תחת קורת גג אחת" ושאצל הרופא "הכל תחת שליטה" ועוד ועוד צירופים עם המילה תחת עד שבאמת לא השארנו צירוף שלא נעשה בו שימוש "תחת השמש" J

בחודש מאי אשתי באה לבקר אותי וללוות אותי בפעם השנייה.

באחד מהחלפות החוט הרופא פנה אלי ואמר שהוא לא מחליף לי את החוט ושאגיע מחר בבוקר. שאלתי למה מה קרה עכשיו?

"Come tomorrow …small -  cut no pain"

למחרת התייצבתי ועברתי את הניתוח הרביעי בקליניקה שוב תחת זריקות הרדמה מקומיות לרקטום. הרופא ביקש שאשאר בהשגחה עד הערב ולאחר ביקורת שיחרר אותי חזרה למלון.

בשלב הזה, כשאני לאחר 4 ניתוחים, הרבה מהחברים שהגיעו איתי כבר החלימו וכבר תיאמו את תאריך טיסת החזרה לארץ. התחושה הזאת של להישאר לבד בלי החברים שאליהם כל כך נקשרתי דקרה לי בלב. מצד אחד שמחתי שהם החלימו אך הייתי צריך אותם איתי, שמחתי שהם החלימו אך גם חשתי תסכול שאני נשאר לבד וכנראה הדרך שלי ארוכה יותר. בתוך התהליך עצמו מאוד רוצים לסיים ולהחלים ולזכות בהצהרה המיוחלת יותר מכל: YOU ARE FISTULA FREE !!!

מסביבי יותר ויותר מטופלים יצאו מהדלת של הקליניקה לאחר הטיפול האחרון שלהם בו הם התבשרו כ FISTULA  FREE ויכולתי לשמוע את שאגות השמחה שלהם וראיתי את העיניים הדומעות והמבריקות שלהם ואיך הם מקבלים את החיים שלהם בחזרה. לרגע הזה חיכיתי וידעתי שגם הוא יגיע אבל עד אז המשכתי בחבישות והחלפת חוטים וקיוויתי שאני עם הניתוחים סיימתי ואני רק ממתין שהרופא יפנה אלי ויגיד לי:

"EITAN, YOU CAN BOOK YOUR FLIGHT BECAUSE YOU ARE FUSTULLA FREE – BE HAPPY NOW"

במקום זה הרופא טען שאני חייב לעבור עוד ניתוח אחד.

זה היה כשאני כבר 5 וחצי חודשים בתוך הטיפול ובהם עברתי כבר 4 ניתוחים.

הפעם זה הניתוח האחרון – הפעם אני מסיים אמרתי לד"ר בהט.

תשובתו הייתה DEFINITELY, DON’T WORRY

הגעתי למחרת בבוקר, היה זה יום ירושלים 2 ליוני 2019.

הרופא חיכה לי עם חלוק וכובע בצבע סלק. אני קיבלתי חלוק סטייל וינט'ג של לואי ויטון. נכנסתי לקליניקה ועם הרופא עמדה גם דוקטור פושבה המקסימה. הבנתי שהפעם הולכים על ALL IN ולא משנה מה יקרה היום מחסלים את הפיסטולה ואני מסיים. אני חייב לציין שהניתוח הזה התארך מעבר לארבעת הניתוחים הקודמים והיה מאוד אינטנסיבי והצריך הרבה איפוק וכוח סבל. לאחר 40 דקות הרופא פונה אלי, מציג לי את החוט ואומר ITTT ISSS DONE IITT IIISSS DONEE YOU ARE FISTULLAAA FREEEEE – BEEE HHAAPPPY NOWWWWW

התחלתי לבכות ואמרתי לרופא

DOCTOR TODAY IS JERUSALEM DAY

GOD FREEE JERUSALEM & YOU FREE MY RECTUM!!!!

בכיתי כמו תינוק עם גזים שבו זמנית יוצאות לו שיניים...

הרופא ישב לצידי חצי שעה והחזיק לי את היד. הסתכל עלי ואמר

IT IS DONE - YOU CAN BOOK YOUR FLIGHT BACK IN TWO WEEKS

בשבועיים האחרונים שלי בבנגלור עברתי חבישות פעמיים ביום עם KSHAR SUTRA PASTE החומר שמאחה ומעודד את האיזור להגליד ולהיסגר לחלוטין  והופך את כל האזור להיות חזק כמו רצפת גרנולית! ביקשתי מהרופא הפנייה נוספת ואחרונה בהחלט ל TRUS  שלישי רק כדי לקבל את האישרור הסופי של ד"ר שנקר. הרופא צחק ואמר שהבדיקה הזאת היא עבורי ולא עבורו כי הוא יודע שאני סיימתי.  כשהגעתי בפעם השלישית לד"ר שנקר הוא הסתכל עלי ושאל:  what happened???  הסברתי לו שהסיבה שאני מגיע שוב היא לא כי אני מוצא הנאה במכשור הייחודי שבו הוא משתמש אבל אני פשוט חייב לוודא שאני באמת סיימתי. וכך אכן היה. עברתי את הבדיקה וקיבלתי את התואר "נקי מפיסטולה" – רגע הניצחון!

 יום לפני הטיסה הגעתי להיפרד מד"ר בהט ומסרתי לו מתנה אישית שבה השקעתי המון מחשבה של מה אני יכול לתת לאדם המדהים הזה שהחזיר לי את החיים שלי ושל החברים שלי? בסוף מצאתי משהו מקורי והרגשתי שהצליח לי. הרופא מאוד התרגש. אני מצרף כאן תמונה של המתנה שלי לרופא וגם קישור לאותו רגע של הפרידה.

באותו הערב חזרתי למלון וארזתי את המזוודות שלי. לרגע אחד עצרתי והרצתי את החצי שנה הזאת בראש והבנתי שאני בר מזל. שאני לא יודע מה היה קורה אילו לא הייתי מגלה את הפוסט של נעמי שרון ומיכל והייתי נשאב לתוך הגיהנום שממש כמעט וכבר הייתי עמוק בתוכו. נזכרתי בחברים שלי שכבר החלימו וחזרו לארץ ובכל המטופלים החדשים שהמשיכו להגיע תוך כדי. הבנתי את הזכות הגדולה שנפל בחלקנו להגיע לד"ר בהט ובאמת להחלים מהדבר הארור הזה.

אני כמובן משתף אתכם מתוך החוויה האישית שלי ומעודד כל אחד שסובל מפיסטולה, פיסורה או סינוס פילונדלי לשקול את אפשרות הטיפול בשיטת ה KS אצל ד"ר בהט. אני יודע שמי שסובל מהמחלה הזאת וקורא את הפוסטים שפורסמו נמצא בחששות ובכאבים ובפחדים ובעיקר בתסכולים שאולי יצטרך לחיות עם הדבר הארור הזה כל החיים. ישנה קבוצה סגורה בפייסבוק (לא תמצאו אותי שם היות והפייס שלי לא פעיל), אך ישנה קבוצת וואטצאפ של "קרועים מהתחת" של כל מחלימי הפיסטולה שהיו וחזרו וגם של כאלו שכבר בדרך להירפא. כל יום מצטרפים עוד חולים שבקרוב יהיו בריאים ואין סיפוק יותר גדול מלראות איך הפלא הזה קורה שוב ושוב.

אני היום חלק ממעגל של אנשים מדהימים שהחלימו ורואים מחוייבות אישית ומוסרית לשתף לתמוך ולעודד את כל מי שמצוי במקום מאוד נמוך מבחינה גופנית ונפשית ורק מחכים לקבל את ההזדמנות ולהיות מי שיתן את הכוח לעשות את המהלך ולנסוע לבנגלור ולחזור בעזרת השם בריא ונקי מפיסטולה ולהיות FFF –FISTULA FREE FOREVER

אשמח לעזור לכל מי שיפנה אלי במייל מטה.

mayakrief@gmail.com

בברכת בריאות טובה וחיים טובים ומלאים לכולם,

איתן קריאף